תכשיטים
 
   טבעות
 
   שרשראות
 
   עגילים
 
   צמידים
 
   תכשיטים לגברים
 
  במה לאומנים
 
 
 
 


 
 

  הצטרפו למועדון של יפעת

סל-סלח-סלחת-סלחתי...

 

שני נזירים היו כלואים ועברו עינויים קשים. שנים לאחר השחרור שאל אחד הנזירים את החבר שלו אם יהיה מוכן לסלוח לשוביו. "לעולם לא" ענה הנזיר. "אם כך", ענה לו, "נראה שלעולם תישאר אסיר".

כשהייתי ילדה, תמיד אהבתי את תחילת השנה- את המחברות החדשות, את ה"שער" הצבעוני והמבטיח, את הכתב המסודר עם העטים הצבעוניים והעיקר- את ההתרגשות הקשורה ב:
ל פ ת ו ח   ד ף   ח ד ש.

עד היום אני שמחה על ההזדמנות הזאת שיש לי בתחילת כל שנה-

להחליט החלטות חדשות, להבטיח לעצמי הבטחות ולדעת- שהשנה, בטוח יהיה טוב יותר!

בטוח אצליח לעשות יותר ספורט, לסדר את הניירת, להיות יותר עם הילדים, למצוא זמן לעצמי, לאכול יותר בריא. להקשיב יותר, להתרגז פחות, לקרוא יותר ספרים, לקום יותר מוקדם...

אלא שרגע לפני שפותחים דף חדש- צריך לסגור כמה ישנים.

לסגור מעגלים, לפתור דברים שנשארו פתוחים, לבקש סליחה, לוותר וחשוב לא פחות-  לסלוח.

 

כאימא, בת זוג, בעלת עסק, מנהלת, בת, אחות, חברה, שכנה.... (לא בהכרח לפי סדר החשיבות...) אני נמצאת בקשר עם המון אנשים וברור שפגעתי (ברור שלא בכוונה) וברור שגם לי אמרו משהו שגרם לי להרגיש רע, ובטח לא תמיד עשיתי בדיוק את מה שהתכוונתי, ולפעמים אמרתי ואח"כ הצטערתי.

אבל גם ידעתי לבקש סליחה,

ויותר מזה- אני יודעת לסלוח.

 

בעולם המהיר בו אנחנו חיים, עמוסי אינפורמציה, פסיכולוגיה בגרוש, מצגות עם משפטים סינים חכמים (וחייבים להעביר את זה הלאה...), ספרים שמלמדים אותנו למצוא את העוצמה הפנימית ב-6 צעדים,  אנחנו בטוחים שאנחנו כבר יודעים הכול. הרי כולנו יודעים שהסליחה מנקה, מטהרת, יודעים שהיא משחררת והופכת אותנו לאנשים טובים יותר. אבל גם אם למדנו איך לסלוח לאחרים- הרבה פעמים אנחנו לא יודעים לסלוח לאדם שהכי קרוב אלינו- לעצמינו.

דווקא את עצמינו אנחנו שופטים בחומרה, דווקא עם עצמינו אנחנו קשוחים, לא מתפשרים, לא מוותרים.

אנחנו גם ועדת ביקורת, גם שיפוט וגם הוצאה לפועל. ואנחנו האסירים של עצמינו.

מסתבר שרק אם נוכל לקבל את הטעויות, ללמוד מהן, להתנצל (ולהתכוון), רק אז נוכל להמשיך הלאה, רק אז נוכל להיות משוחררים.

 

אז זהו זה – אני החלטתי- No more!

פיניטו, גמרנו!

אני  השנה  פ ו ת ח ת   ד ף   ח  ד ש.

השנה אני לומדת לסלוח גם לעצמי.

אני מקבלת את עצמי גם עם החולשות וגם עם הטעויות.

השנה אשתדל יותר להזכיר לעצמי שזה אנושי לטעות.

השנה אשתדל פחות להיות מושלמת אבל הרבה יותר שלמה.

אז הנה זה קורה:

אני מבקשת מעצמי סליחה על כל הפעמים בהן לא סלחתי לעצמי

והכי חשוב-

אני סולחת..



+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...
 

ח י י ם   ב ר - ל ב   7  2    מ ו ד י ע י ן     9  6  0  3  1  7  9  -  8  0      8  9  9  8  3  6  2  -  2  5  0 

 

yifat@yifat-art.com

  אתרים מומלצים     הוספה למועדפים     מפת אתר

 

כל הזכויות שמורות ליפעת לשם ארגמן- המקום של יפעת

web design: Edna Ricklin

  

 

לייבסיטי - בניית אתרים